להתחיל לחיות

אז מה זה אומר בעצם לחיות? והאם כשאת מכונסת בתוכך, מפחדת לנסות, מפחדת להיפתח או להתקרב, מפחדת להיפגע, להתאכזב. מקטינה את עצמך או מכווצת את נוכחותך האם את חיה?

מה הטעם לנסות? שאלה אותי השבוע מישהי שנמצאת אצלי בטיפול

הרי אין ערבויות…ואם זה לא יצליח? אם שוב אקבל את הלא? איך אדע שלא אפגע שוב? אתאכזב? אולי עדיף פשוט לא לצפות, לא לנסות, להתרחק, להישמר…

ואני אומרת: אולי לחיות זה בדיוק זה? לנסות גם כשאין ערבויות ולהתקרב גם כשיכולים להיפגע ולהתאכזב וגם אם זה כואב, ולהחזיק תקווה שיש סיכוי שתתרסק שוב בפרצוף, ולא לוותר על החוויה וגם לא על החיוך ולאסוף רגעים של חסד שהולכים ומתרבים מעצם האמונה בהם ולהודות על כל כן גם אם לפניו היו הרבה לא…וגם על כל התנסות וחוויה שאולי לימדה משהו ועזרה להתפתח ולהתחזק ולגדול.

וזה מזכיר לי הקדמה של ספר שאני מאוד אוהבת: ההזמנה מאת: אוריה מאונטיין דרימר שכותבת:

"לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך. אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, והאם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך. לא מעניין אותי בן כמה אתה. אני רוצה לדעת האם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה, למען חלומות, למען ההרפתקה של החיים. לא מעניין אותי אילו כוכבי לכת שוכנים באופק הירח שלך. אני רוצה לדעת אם נגעת בלב הצער שלך, אם נפתחת בשל בגידות החיים, או התכווצת ונסגרת מחשש לכאב נוסף. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם כאב, שלי או שלך, בלי לעשות דבר כדי להסתירו, לעמעמו או לתקן אותו. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם שמחה, שלי או שלך. אם אתה יכול לרקוד בפראות ולתת לשיכרון החושים למלא אותך עד קצות אצבעותייך, מבלי להישמר להיות זהיר, להיות מציאותי או לזכור את מגבלותינו כבני אדם. לא מעניין אותי אם הסיפור שאתה מספר לי נכון. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לאכזב אדם אחר כדי להיות נאמן לעצמך. אם אתה יכול לשאת את תוכחות הבגידה ולא לבגוד בנשמתך. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות נאמן, ועל כן ראוי לאמון. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לראות יופי גם אם לא כל יום יפה, ואם אתה יכול לטעת בחייך את נוכחות האלוהים. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לחיות עם כישלון, שלך ושלי, ועדיין להתייצב על שפת אגם ולצעוק אל הירח הכסוף "כן!" לא מעניין אותי איפה אתה גר וכמה כסף יש לך. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לקום אחרי לילה של צער וייאוש, יגע, חבול כולך, ולעשות מה שצריך לעשות בשביל הילדים. לא מעניין אותי מי אתה ואיך הגעת לכאן. אני רוצה לדעת אם תעמוד איתי בלב ליבה של האש, ולא תיסוג לאחור. לא מעניין אותי איפה או מה או עם מי למדת. אני רוצה לדעת מה מחזיק אותך מבפנים, וכל השאר איננו חשוב. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות לבד עם עצמך, ואם אתה באמת אוהב לשהות במחיצתך ברגעים הריקים"