מציאת השקט בתוך הסערה

איזו תקופה! אני מוצאת את עצמי חווה רצף משתנה של תחושות, נעה בין ערוצים, מציאויות, בתוך ומחוץ לסיפורים. פותחת לכמה דקות את ערוץ החדשות ובוהה בסרט אימה (לא הז'אנר החביב עליי):מפחיד, מעורר דאגות ומותח: מה יהיה בסוף???

רגע אחריי מוזגת לעצמי כוס תה, מתיישבת בגינתי הקטנה, מתבוננת בשמיים התכולים ללא עננים…מקשיבה לאוושת ענפי הדקלים 🌴מחייכת אל הצופית הבוהקת שקופצת להגיד שלום…חשה את חום השמש החורפית הנעימה…ונושמת חוויה כל כך אחרת…

גם בקליניקה עוברת מסיפור לסיפור- מחוויית חיים אחת לשנייה, כל סיפור מרתק כשלעצמו פעימות חיים מגוונות, שונות וגם כל כך דומות…פוגשת אנושיות בכל כך הרבה צבעים 🌈 מתבוננת בחוט השני של הבחירה שעובר מסיפור לסיפור ועד כמה הוא משמעותי. כל כך הרבה נקודות מבט ואפשרויות ומתוכן כל אחד ובחירותיו: איזה סיפור מעסיק אותי? באיזה ערוץ אני רוצה להתמקד? איפה נמצאת התודעה שלי? ושוב ושוב בודקת כיצד אני בוחרת לחיות…לא מכחישה. מתוך מודעות ערה בוחרת היכן לשים את התודעה. והיא כמובן מיד משפיעה על התחושה…

וכשאני מתמידה להתמקד בבחירות שעושות לי טוב ולוקחת ריבונות על ניווט התודעה אני חשה איך מיום ליום מתעמקת בי השלווה…כזאת של מעמקיי האוקיינוס בזמן שמעל שוצפים הגלים – גל רודף גל סיפור רודף סיפור מחשבות מציפות ועוברות רגשות מתנפצים והולכים וחוזר חלילה….ואני – בתוך הדממה לא השקט שאחרי הסערה אלא השקט בתוכה…