מכונה משומשת זו שנקראת גוף, אמורה לשרת אותנו כל חיינו. אנו מייחסים חשיבות רבה למראנו החיצוני: לקילוגרמים המיותרים, לעפעפיים הצונחות, לאף שנראה כך או אחרת. בכל בוקר אנו שמים עלינו את מסכת האיפור – ויוצאים לדרך. הרבה פחות מחשבה אנו מקדישים לאיברינו הפנימיים, אותם קשה מאוד לשפץ או להחליף באחרים. לא פעם אנו מתייחסים לגופנו כאל פח אשפה. אנו מזינים אותו בדברים שלא בהכרח תורמים לתחזוקה נאותה, ולעתים אף מזיקים. התזונה שבעולמנו המודרני הנה עתירת שומנים וחומרים מזיקים. בנוסף, איננו אוכלים רק מן הצורף הטהור של רעב פיזי, אלא מוצאים באוכל לא פעם נחמה רגשית, פורקן, הלקאה עצמית, מילוי של חסר באהבה או מין, ועוד. האוכל מחבר אותנו לשנות חיינו הראשונות, בהן האוכל סיפק וסימל הזנה פיזית ורגשית כאחת. מלבד התזונה הלקויה והאוויר הלא נקי שאנו שואפים לתוכנו, אנו ניזונים גם מחדשות קשות. לעתים מתמכרים אנו לחדשות או לעיתון היומי, ומציפים את המערכת הגופנית-נפשית שלנו, במראות ובסיפורי זוועה, כבר עם הקפה של הבוקר. ואם לא די בכך, רבים מאתנו מלאים בכעסים וברגשות קשים, אשר מאכלסים את גופנו במשך שנים רבות: חרטות, רגשות אשם, רגשות טינה, קינאה, שנאה, אכזבה, ציפיות לא ריאליות מעצמנו או מאחרים, תסכולים מתמשכים, בלבול, ספק, חשדנות, חרדה ועוד.
אדם השמח בחלקו, שלוו ומאוזן, מעלה את סיכוייו לחיים בריאים וארוכים יותר. מתח נחשב לגורם מספר אחד ביצירת מחלות. אין ספק שגם לגנים השפעה על מצבנו הבריאותי, אבל מעל לכל, מצבנו מושפע מיחסנו לחיים ומיכולתנו לעמוד בלחצים.
כולנו חווים מצבים קשים ומתחים ברגע זה או אחר בחיינו. השאלה היא כיצד אנו מתמודדים עמם ועד כמה אנו נאחזים ברגשות קשים או משחררים אותם. ההיאחזות ברגשות קשים והטמעתם במערכת היא המחבלת בבריאותנו. לא ניתן להתייחס לבריאות הגופנית מבלי להתבונן גם בבריאות הנפשית. אי-נוחות רגשית סופה שתביא לאי-נוחות גופנית. זה יכול להתחיל בגב תפוס, בקיבה עצבנית ובכאב ראש, ולהסתיים בסרטן או במחלות לב. לצערנו, הרפואה הקונבנציונלית אינה מתייחסת כמעט להיבטים הנפשיים של סימפטומים גופניים. ברפואה המשלימה עם דגש על המילה משלימה – ישנה בדרך כלל התייחסות הוליסטית יותר לגוף האדם. לכל איבר מערכת שלמה של איברים נוספים שמחוברים אליו ומערך נפשי ואישיותי מסוים, שמשפיע על תפקודו.
כפי שיכולים אנו לתרום להתפרצותה של המחלה, כך יש לנו את האפשרות לתרום לתהליך הריפוי שלה.
כיצד אנו יכולים לשמור על גופנו ועל בריאותנו?
1. נבחן בקפידה מה אנו מכניסים לתוך גופנו. הרמב"ם שעסק ברפואה טען, שאחד הגורמים העיקריים למחלות הא אכילת יתר. עדיף לאכול מתוך מודעות ולא מתוך הרגל, לדעת לעצור כאשר אנו אוכלים מתוך צרכים אחרים, ולטפל בהם באופן ישיר. "לסיים לאכול כל מה שבצלחת", או לדחוף לילד אוכל מבלי ללמדו להיות קשוב לגופו ולצרכיו – הנם הרגלים מזיקים.
2. נסנן את כמות החדשות, המראות וסיפורי הזוועה בחיינו. מי שמרגיש שאינו יכול להימנע מכך, מוטב שיפתח לעצמו מנגנונים שימנעו מאותה אינפורמציה לחלחל פנימה.
3. נלמד לשחרר רגשות קשים שאינם משרתים אותנו בחיינו ורק מעכבים את התפתחותנו ופוגעים בבריאותנו. כל הרגל נלמד ניתן להחליף בהרגל אחר.
היכולת לסלוח לעצמנו ולאנשים בחיינו משחררת אותנו ממועקות ומצבי מתח מיותרים.
4. נפתח חשיבה חיובית. למחשבות שלנו השפעה עצומה על חיינו. תרגול חשיבה חיובית יפתח חוויות חיוביות.
5. נזכיר לעצור מדי פעם את המרוץ, כדי לתדלק את גופנו ע"י מנוחה נכונה. חייב להיות איזון בין עשייה לבין מנוחה. אותם רגעים של הרפיה אמיתית הם הרגעים שמאפשרים לגוף לרפא את עצמו. נלמד לנשום כהלכה.
6. נעסוק בפעילות גופנית: הליכה, שחייה, ריקוד, יוגה, חדר כושר, טיול בטבע וכו'.
7. ניצור לעצמנו סביבה חיובית, יפה והרמונית ככל שנוכל. נמלא את חיינו בדברים ובאנשים שעושים לנו טוב על הנשמה, וננטרל עד כמה שאפשר את כל אלה שסוחטים אותנו או ממררים את חיינו.
8. נחייה את חיינו מתוך שמחה. נדע להעריך ולהכיר תודה על כל הטוב והיפה בחיינו. הוא נמצא סביבנו, צריך רק להביט ולראות.
9. ואחרון אחרון חביב: נאהב את עצמנו. נחייך אל עצמנו יום-יום במראה עם ההכרה שהננו שלמים גם כשאיננו מושלמים.