המציאות שבה אנו חיים כיום, מעוררת חרדות ופחדים רבים.
כיצד מתמודדים עם מציאות שכזאת? כיצד ניתן להרגיע את ילדינו ואת עצמנו בימים שבהם אנשים מתפוצצים ברחובות, שומעים וקוראים בכל יום על מלחמות וטילים, על רשויות שמתכוננות להרג המוני של אזרחים, ועל חיידקים אלימים שעלולים, חלילה, להרוג אותנו בייסורים.
איך אפשר לצפות מהורה שחרד בעצמו, להעביר מסר מרגיע לילדיו, כאשר הם קולטים מהסביבה אנרגיות של הרג , סכנה ומלחמה?
לחרדה ביטויים רבים, הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה הרגשית, המנטלית וההתנהגותית. הדבר בא לידי ביטוי ע"י דפיקות לא-מואצות, קוצר נשימה, כיווץ שרירים עד כדי רעד, ועוד. חרדה מתמשכת יכולה להוביל לתחושת חולשה, תשישות, דיכאון, חוסר מוטיבציה, בעיות קשב וריכוז, ומחשבות והתנהגות אובססיביים. ילדים ומבוגרים עלולים לאבד עניין בהנאות החיים, לסבול מנדודי שינה, לפחד מהחושך, מלהישאר לבד, ועוד.
תגובות שונות למציאות דומה – בשונה מפחד, החרדה אינה נובעת מסכנה מידית. הפחד הוא הכרחי להישרדותנו ושומר עלינו מפני סכנה. חרדה לעומת זאת, פוגעת באיכות חיינו. לא תמיד קל לנו לעשות את ההבחנה ביניהם. חרדה היא רגש שמופעל על ידי מחשבה סובייקטיבית. והמחשבה הזו נובעת מתוך הבנתנו את המציאות סביבנו והפירוש שאנו נותנים לה. כאשר אנו עומדים בפני מציאות מסוימת, אנו מעריכים עד כמה היא מאיימת עלינו ועד כמה אנו מאמינים ביכולתנו להתמודד עמה. זוהי הערכה סובייקטיבית, שעליה משפיעות סך הכל החוויות שחווינו במהלך חיינו, סגנון החיים שאימצנו לנו, הדמויות העיקריות והחשובות בחיינו שהיוו מודל לחיקוי, וכן נטיות אישיות מולדות.
לפי פסיכולוגיה הוליסטית; האפקטיביות של הדאגה – בדרך כלל אנו דואגים פעמים רבות לדבר מה שאולי יקרה פעם אחת כמו אותו אדם שעובר את ימי הקיץ החמים עטוף במעיל, מפני שבזמן כלשהו החורף יגיע.
תשעים אחוז מהדברים שלהם אנו דואגים, אינם קורים בכלל. אין ספק שלדאגה כשלעצמה אין כל ערך, היא איננה מועילה, אינה תורמת להפחתת הסיכויים והסיכונים שמשהו אכן יקרה (לעיתים, היא מגבירה את הסיכויים), היא פוגעת בבריאות ומעיקה על הסביבה. דאגה יכולה להועיל כאשר היא מדרבנת אותנו לפעולה יעילה לפתרון המצב או להתמודדות עמו.
התמודדות עם חרדות – ישנן שיטות טיפול רבות במצבי חרדה או בפוביות: טיפול תרופתי, למידת טכניקות הרפיה שונות, טיפול קוגנטיבי – התנהגותי, חשיבה חיובית, טיפול קבוצתי, ועוד…
חרדות אצל ילדים – מפאת הקושי של הורים רבים לטפל בחרדות או להתמודד איתן, מנסים הם בדרך כלל לבטל את הפחד, במקום לתת לו מקום, זמן והתייחסות. חרדה שאין לה ביטוי מילולי, אינה נעלמת, היא משתכנת לה בגוף ומתעצמת. ילד שחש את קושי ההורים להכיל אותה – יפתח בדרך כלל התנהגויות חריגות, או מצוקות אחרות. אם ילד שואל שאלות ומתעניין, חשוב לספק לו תשובות אמיתיות וכנות – בהתאם ליכולת ההבנה וההכלה שלו. התחמקות מתשובה, רק מגבירה את הפחד. קל יותר להתמודד עם פחד ידוע וברור, מאשר עם פחד ערטילאי ולא מוגדר. ידע ויכולת חיזוי מספקים תחושת שליטה, ותחושת שליטה מפחיתה את הלחץ והחרדה.
בדרך כלל ילדים מושפעים מהוריהם. בית שבו הטלוויזיה דולקת כל היום, ובו מקשיבים לחדשות בכל שעה ומשוחחים בטלפון על כמה המצב איום ומפחיד – בדרך כלל יצור מצב שבו הילדים יהיו חרדים יותר מאשר בבית שבו ההתייחסות למצב היא מינורית וההורים משרים אווירה של רוגע וביטחון. אל נא תטעו לחשוב שאם אתם מתחזים לרגועים ליד הילדים, זהו המסר שהם מקבלים. ילדינו מצוידים ביכולות קליטה מצוינות.
הם קולטים את הלך רוחנו מתחת לפני השטח, ולא פעם, אף מבטאים אותו בעבורנו.
מה הורה יכול לעשות?
1. לספק לילדיו את כל הידע שרכש. אם החרדה נובעת ממצב של מלחמה אפשרית, יש לשתף אותם בעשייה בבית כדי לשמור על עצמנו בצורה הטובה ביותר (סידור החדר האטום, מיקום המסכות וכו').
2. כדאי ללמד את הילדים כיצב מתנהגים בשעת חירום: מי אחראי על מה, פעולות שצריך לבצע, וכו'.
3. נהיה מודעים לרגשות ולדרכי ההתמודדות שלנו עצמנו ושל כל אחד מילדינו, וניתן לגיטימציה לתחושות השונות והעוצמות השונות של כל אחד. נאפשר שיחה פתוחה ונבחן יחד דרכי התמודדות יעילות יותר.
4. נמשיך בחיי השגרה ובפעילות שתאפשר הסחת דעת – ממצב של פחד למצב של עשייה: חוגים שונים, אפייה משותפת, טיולים. במידה ויש איום ממשי של מלחמה – ניתן להכין דף הוראות, ציוד למקלט או לממ"ד וכו'…
5. ממול כל מחשבה שלילית, מציב מחשבה טובה ומקלה. עבודה על חשיבה חיובית חשובה לכל אחד מאיתנו. לא פעם המחשבות הן אלו שיוצרות את המציאות שלנו – אז בואו ניצור מציאות חיובית.